החלטה בתיק בפ"מ 7780-08-11

בפני בקשה לביטול הודעת איסור שימוש לרכב מסוג אוטובוס זעיר אשר ניתן להסיע בו 13 נוסעים שהוציא קצין משטרה, עקב חשד כי ברכב הנ"ל בוצעה עבירה של הסעה בשכר, כאשר המבקש - בעל הרכב חשוד כמי שהרשה לאחר לבצע הסעה בשכר בניגוד לתקנה 84 ג' לתקנות התעבורה התשכ"א 1961 , וללא פוליסת ביטוח בתוקף, בניגוד לאמור בסעיף 2 א' לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) התש"ל-1970. 

עפ"י סעיף 57ב' בית המשפט יבטל את הודעת איסור השימוש באם נוכח כי התקיים אחד מאלה:
1. הרכב נלקח מבעליו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו.

2. מי שנהג ברכב פעל בניגוד להוראותיו של בעל הרכב, ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה כאמור בסעיף 57א(א).

מעדותו של המבקש ומחומר הראיות עולה כי אלמוני נצפה כשהוא מסיע נוסעים וכשהורה לו השוטר לעצור הוא ברח מהמקום. לדברי הנוסעים גבה מהם שכר, כך שעבירת ההסעה בשכר על ידי אותו אלמוני אינה שנויה במחלוקת, גם לא על ידי המבקש.

הטענה היחידה של המבקש הינה שרכבו נגנב ממנו ועמד להגיש תלונה במשטרה אלא שזו בסופו של דבר לא פתחה תלונה והפנתה אותו בחזרה לענף התנועה.

עוד טוען המבקש כי בדעתו למכור הרכב וזאת עקב מצבו הבריאותי והחובות אליהם נקלע.

מדברי ב"כ המשיבה עולה כי המבקש עצמו הורשע בעבר בעבירות של הסעה בשכר. כמו-כן צודק ב"כ המשיבה בהביעו תמיהה לנוכח הטענה של גניבת הרכב כאשר בעל הרכב משאיר מפתחות ברכב. משמע הסבירות היא שהשאירם במכוון לצורך שימוש ברכבו על ידי אחר.

מכל האמור לעיל עולה כי לא הוכח בפני שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 57 (ב) לפקודה. מה עוד, שאם ממילא עומד המבקש למכור את רכבו הרי שהשארת הרכב בחניון עד תום תקופת הפסילה לא תהווה פגיעה בפרנסתו, שהרי הצהיר כי אינו עובד.

לעניין הגעתו לטפולים בבי"ח, הרי שנוכח עברו והנסיבות החמורות לפיהן אחר שזהותו כנראה ידועה למבקש אך הוא מסתיר אותה, הסיע נוסעים בשכר והוא ברח, הרי שאין כל הצדקה להשיב את הרכב מוקדם מהתאריך שנקבע לגביו על ידי קצין המשטרה.

על כן, אני דוחה את הבקשה.

 
<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ג אב תשע"א, 23/08/2011 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי: סיגי  שמוקלר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: